אתם לא צריכים לייסד רשת חברתית כמו פייסבוק או להיות הבעלים של טסלה כדי להיות יצירתיים. מספיק שתתחילו לגרות את החושים שלכם יותר.
יצירתיות היא מרכיב חשוב להצלחה ולדעתי ניתן להעצים את התכונה הזו. אציין כאן בתשובה מספר פעולות שאנחנו יכולים לבצע כדי להגביר את הסיכויים לרגעי השראה.
צאו ל-Workation: חופשה משולבת עבודה שתקפיץ לכם את היצירתיות
חודש אחד בחו״ל משולב עבודה יכול לפתוח אתכם לתרבויות, רעיונות ואנשים חדשים. כך אני עושה את זה:
אם תחפשו בגוגל, תיחשפו לתשובות של כולם. אז אל תחפשו (רק) בגוגל
עד לפני שנתיים, כמעט כל שאלה שלא ידעתי את התשובה אליה, או מסע חיפושים אחרי השראות ורעיונות, הוביל אותי לחיפוש בגוגל. מדובר בפיתרון הקל, אבל האם זה הפיתרון הטוב?
הקופסה הלבנה של גוגל נותנת לנו בפחות משנייה אחת את התשובה לכל שאלה. העניין הוא שהיא תיתן לכולם את אותן התשובות. כלומר, אם עובד אחר בחברה שלכם, סטודנט שלומד איתכם או קולגה שלכם יחפשו תשובה לשאלה – גוגל תיתן את אותה התשובה.
כאשר מדובר בשאלות טכניות, כמו ״איך לתקן מדפסת שנתקעה״ אין עם כך כל בעיה וזה אפילו יתרון שגוגל לא שולחת אותנו לתשובות פילוסופיות ומורכבות עם יצירתיות גבוהה. הבעיה מתחילה, כשהשאלות הן מורכבות יותר וכדי שהתשובה תהיה טובה דרושה חשיבה מקורית.
גם אם גוגל יתן לכם תשובה טובה, סביר להניח שעוד מיליונים של אנשים נחשפים כרגע לאותה התשובה. אז מה אפשר לעשות? לאמץ הרגלי חיפוש חדשים.
אתר QUORA, שעל דפיו עוברים כל חודש מאות מיליונים של אמריקאים (אך בישראל הוא עדיין אינו פופולרי) הוא כמו גוגל – רק מבוסס על תשובות של אנשים. מלשון המילה QUERY – שאלון – נבנה האתר שבנוי כסדרה של שאלות. אתם יכולים לכתוב באתר שאלות מורכבות מאד ולקבל תשובות של אנשים. מעבר לכך, מדובר ברשת חברתית.
אם תיתנו תשובות טובות לשאלות, אנשים יוכלו להתחיל לעקוב אחריכם. התשובות לשאלות שאתם תעלו מדורגות באמצעות Upvote שהוא הגרסה המקומית של כפתור הלייק בפייסבוק.
היתרון בחיפוש ב-QUORA ככלי להגברת יצירתיות מתחיל כשאתם מחפשים פתרונות מעניינים לשאלות.
לכן, אם אתם מחפשים רעיונות קריאייטיב, תשובות לשאלות מורכבות, כלים חדשים שיסייעו לכם לפתור בעיה טכנולוגית – כדאי מאד שתתחילו את החיפוש באתר קווארה או לכל הפחות תגוונו במעט את שורת החיפושים הבלתי נמנעת שתעשו בגוגל. אישית, מדובר באחד הטריקים שלי למקוריות.
עוד מקורות חיפוש הם מנועי חיפוש אחרים. למשל, נסו את duckduckgo – מנוע החיפוש שלא עוקב אחריכם (ולכן יש עליו פחות מניפולציות מאשר על גוגל) או אפילו חפשו לעיתים ב-yahoo ו-bing, רק כדי לגוון. מקור חיפוש אפקטיבי נוסף הוא השירות feedly שמרכז לכם מאמרי rss על תחומים שתבחרו, מבלוגים מובילים בעולם.
שלמו וקנו את העיתונות שאתם צורכים
כבר תקופה ארוכה שזו לא בושה לשלם על תוכן. בכל מקום שאתם לא משלמים בו על העיתונות שלכם – היא נתונה ללחצים מגורמים עסקיים או פוליטיים. כשאתם משלמים היא עדיין נתונה ללחצים, אבל הרבה פחות.
לכן, אתם רוצים לבחור בקפידה את מקורות המידע עליהם אתם מסתמכים. אני לא אחזור בנאום ארוך על השלכות הפייק ניוז, אלא רוצה להכניס לכם מושג חדש: quality news. לפי הגישה הזו, האחריות למקורות המידע מונחת על כתפיכם – במקום לקבל בהודעות push מידע ממקורות ברמה נמוכה, עליכם לבחור רשימה מסודרת של מקורות מידע עליהם אתם מסתמכים.
הנה הרשימה שלי ולמה אני מנוי בכל אחד
ניו יורק טיימס: תמורת דולר אחד בשבוע (רבע מהמחיר של מנוי בעיתון ״הארץ״ ו-3 שקלים פחות מאשר מנוי לספוטיפיי) אתם מקבלים גישה ליותר מאלף כתבים מקצועיים של הניו יורק טיימס. אני אישית לא חופר בכלל בדברים הפוליטיים של העיתון שאינם תמיד לטעמי, אבל המדורים החזקים שלהם הם smart living, tech, culture, art – אלו המקומות שאני שואב מהם רעיונות חדשים ויודע שאני בשורה אחת עם גדולי החושבים של תקופתנו שקוראים ונחשפים גם הם לרעיונות הללו.
לה-מונד: כאן אני קצת אתלהב עליכם שאני יודע צרפתית, אז אם אתם לא מדברים את השפה היפה בתבל אתם יכולים לדלג להבא. בעיניי, http://LEMONDE.FR הוא אחד העיתונים הטובים בעולם שכן מדורי התרבות, הספרות וההעשרה בו הם מהרחבים שאני מכיר. כתבה ממש נורמלית שם יכולה להיות מפה אינטראקטיבית שמראה את כל האסטרואידים והכוכבים שנוכל לראות בימי האביב.
וושינגטון פוסט: עוד עיתון מעולה, חוץ מדברים שקשורים לטכנולוגיה. שימו לב שהבעלים של העיתון הוא ג׳ף בזוס, שבמקרה מחזיק בחברה קטנה בשם אמאזון. בזוס רכש את העיתון ב-250 מיליון דולר לפני מספר שנים.
השתמשו בקשרים שלכם עם אנשים שכרגע מצויים על ״אש קטנה״
במאמר בניו יורק טיימס, חקרה העיתונאית אלי וולפה את החשיבות של קשרים ״על אש קטנה״ עם אנשים אחרים והמסקנה של המאמר שלה – היא שההזדמנויות הבאות שלכם, הרעיונות הכי טובים שלכם – עשויים לבוא דווקא מאנשים שאתם לא רואים אותם ביומיום, אבל יש לכם איתם קשר על אש קטנה.
כאשר אנחנו כלואים עם החברים שלנו, אנחנו שבויים בתוך אותו הסט של רעיונות, אמונות, ספרים שהם קראו, מוזיקה שהם שמעו, טרנדים שהם נחשפים אליהם. אך כאשר המגוון של החברים משתנה ומתגוון במפגשים שונים, הפעילות הזו הופכת אותנו ליצירתיים יותר מאחר ואנחנו נחשפים לרעיונות חדשים. אז איך להיפתח ליותר היכרויות על אש קטנה?
הרגישו חופשי לדבר אל אנשים עם פנים מוכרות. אם בדרך כלל אתם רק מחייכים אליהם וממשיכים הלאה, נסו לקרוא להם בשמם ולשאול לשלומם. ככה תגדילו את הסיכוי לשיחה וכמובן גם תיתפסו כידידותיים יותר, כאלו שכדאי לחשוף אותם להזדמנות או רעיון חדש.
התעניינו באנשים שאתם פוגשים באירועים חברתיים באמצעות שאילת שאלות. זה אחלה להיות כרזימטיים, אבל שימו לב שהתכונה הזו לא משחקת לרעתכם ופוגעת ביצירתיות שלכם. שאלו שאלות, התעניינו באנשים אחרים – אולי יש להם עבודה מעניינת? אולי הם נחשפו לאחרונה לספר חדש שיעניין גם אתכם?
חפשו אירועים חברתיים בהם תוכלו להזריק ״דם חדש״ של אנשים לחייכם. פעם בשבועיים אני עורך על הגג שלי מסיבה אליה מגיעים כ-15 אנשים שאני לא מכיר אישית, אלא מכיר אותם דיגיטלית מקהילת התוכניסטים שאני מנהל. במפגשים האלו אנחנו משתפים זה את זה ברעיונות חדשים, מיזמים שאנחנו עובדים עליהם, מפתחים קשרים עם אנשים חדשים ומרחיבים את המעגל החברתי שלנו.
בסופו של כל מפגש, כל אחד כותב לתוך קבוצת ווצאפ שלנו 5 דברים שהוא רוצה לתת, ו-5 דברים שהוא מאד היה רוצה לקבל מהקבוצה. בבוקר אחד של 4 שעות וארוחה משותפת, כל אחד מפתח קשרים חדשים ונחשף לאנשים שמרחיבים את אופקיו וזורעים בו רעיונות חדשים לדברים שהוא יכול לעשות. אני מרגיש מחוזק מאד בסופו של כל מפגש, אך חוץ מהמפגשים שלי – יש המון אפליקציות כמו MeetUp, קהילות בפייסבוק ומרכזים קהילתיים בעיר שלכם שתוכלו להרחיב בהם את אופקיכם באנשים חדשים.
זמנו אנשים מעניינים באמצעות הפיכה ליותר מעניינים
אם כאשר אנשים בכנס שואלים אתכם ״מה אתם עושים בחיים?״ אתם עונים תשובה מבולגנת, מפורטת שאורכת יותר ממשפט – אתם עלולים להרחיק מכם היכרויות פוטנציאליות. איך מתגברים? מפצחים את שורת הפתיחה שלכם, בדיוק כפי שאילו הייתם מתחילים עם מישהו או מישהי בבר, הייתם צריכים לחשוב עליה.
תשובה גרועה לשאלה ״מה אתה עושה בחיים?״ תשמע ככה:״אני עושה מיליון דברים. גם עורך וידאו, גם משתתף בתכניות טלויזיה, גם כותב כרגע ספר ויש לי מלא לקוחות בפרילנס וחוץ מזה גם מצייר״. זו תשובה לא טובה, שכן היא שופכת מידע רב שהצד השני לא מחפש בכלל לקבל.
נסו להיצמד לפחות מ-10 מילים ולתאר בצורה מסקרנת מה אתם עושים, צורה שתעורר בצד השני שאלה. למשל ״אני עוזר לאנשים וארגונים לייצר תוכן״ או ״אני עושה סטיילינג לגברים בגיל העמידה״ או ״אני מנטורית של אנשים שמרצים בטד״ – ככל שזה קצר וקולע יותר, כך תגבירו את הסיכוי שיזכרו אתכם ויבינו מה אתם עושים.
הפסיקו להיות עסוקים ותרגלו שיעמום ואי עשייה מדי פעם
אתם אנשים עסוקים? זה עלול להרחיק מכם רגעי יצירתיות.
נפלא שאתם עסוקים, אבל אולי תפסיקו עם זה? להיות עסוקים הפך להיות סמל סטטוס. ״אני עסוק משמע אני חשוב״. אבל לרוץ ממקום למקום ולהיות מחוברים באינפוזיה לווצאפ ולוח הפגישות העמוס שלכם, עלול להנחית פגיעה ממשית ביצירתיות שלכם.
מחקר שפורסם במגזין הנחשב NATURE, בדק את הביצועים הקוניגטיביים לאורך 4 מועדים ביום. ממבחן למבחן הביצועים ירדו, אך נבחנים שלקחו הפסקת מנוחה ונמנום של 30 דקות בין מבחן למבחן בלמו את הירידה בביצועים, וכאלו שלקחו מנוחה של שעה שלמה – אפילו העלו במקצת את הביצועים. לכן, רצוי שתנמנמו במהלך היום כשאתם רוצים, למרות שאנחנו מהונדסים חברתית לחשוב שיש בכך משהו עצל שיש להתנצל עליו.
להתנצל על מה? על זה שהביצועים שלכם ירדו כשהייתם יותר משעתיים מול המחשב? זה רק טבעי, ועלינו לעשות מאמץ כדי שהסטיגמה על נמנומים מדי פעם תשתנה, במיוחד בעידן שאנחנו דבוקים בו למסך כלשהו במרבית היום.
בספרו של CAL NEWPORT, ״מינימליזם דיגיטלי״, הוא מלמד כיצד דווקא רגיעה מהמכשירים הדיגיטליים שלנו, גם לפרקי זמן קצרים במהלך היום, מעלה בצורה משמעותית את הריכוז והיצירתיות. הטיעון של ניופורט, הוא שהמכשירים הדיגיטליים חושפים אותנו באופן תדיר לרעיונות של אחרים ומחשבות של אחרים, ולא נותנים לאני הפנימי שלנו די זמן כדי להתבונן ולחשוב.
התודעה הפנימית שלנו כבני אדם, יכולה לעזור לנו לעשות אינטרוספקציה, התבוננות פנימית, בתהליכים, ברעיונות ובמחשבות. מספיק שאתם תשימו אוזניות ותישמעו מוזיקה, ואתם משתיקים את האני הפנימי שלכם שכן גם מוזיקה היא רעיון של מישהו אחר ועל אף שיש רבים שמדווחים שהם מרגישים מרוכזים יותר כשהם שומעים מוזיקה, לפחות בחלק הזמן הם יודו שהם מתרכזים בתווים עצמם, במלודיה או ממלמלים את המילים.
לכן, אני אימצתי לעצמי בעקבות הספר כמה הרגלים יומיומיים שמאפשרים לי להיות יצירתי יותר. תוכלו לאמץ אותם גם אתם או לפחות חלק מהם כדי להגביר את היצירתיות.
צאו להליכה של שעה-שעה וחצי ללא אוזניות. אל תיקחו את הסמארטפון.
בפעם הראשונה שעשיתי את זה, זו היתה אחת הפעמים הראשונות בחיי הבוגרים שיצאתי מהבית ללא הטלפון הנייד ואני חייב להודות שהרגשתי כמעט ערום וחסר הגנה. מה יקרה אם יאבד לי הארנק? ואם יהיה מקרה חירום? אפול בדרך? איך אתקשר? מה יקרה אם אאבד את המפתחות הביתה? מי ידאג לי ואיך אוכל להתקשר לחברים או להורים שלי?
בעודי מהרהר בזה, הבנתי כמה פיתחתי תלות שקרית בסמארטפון. בכל אחד מהמצבים הללו, אני לא באמת זקוק לו. השארתי את הסמארטפון על השולחן במטבח ויצאתי לדרכי. אני גר בנווה צדק ועושה הליכה לקראת השקיעה עד ליפו, עובר על הטיילת של תל אביב, דרך הסמטאות של השכונה וחוזר לביתי. כשאתם מטיילים ללא סמארטפון, אתם מסתכלים על הכל: על הפרחים, מקשיבים לאנשים שחולפים, בוהים בכלבים או בים.
איפשהו אחרי 40 דקות, משהו מתחיל לקרות לי בראש. המחשבות שלי מתעוררות לחיים והתודעה הפנימית שלי מאפשרת לי להרהר בשאלות גדולות יותר. לא מדובר באקט רוחניקי, אלא במצב שיש להשפעה שלו על יצירתיות גיבוי מדעי. לפי גלוריה מרק, חוקרת תשומת לב מאוניברסיטת קליפורניה, בכל פעם שאנחנו מרימים את הסמארטפון ובודקים הודעות או את חשבון הפייסבוק/אינסטגרם שלנו, אנחנו מפריעים לריכוז שלנו ולוקח לנו 16 דקות לחזור לאותה רמת הריכוז.
הפכו חלקים בבית שלכם למעודדי יצירתיות
התחילו בחדר השינה שלכם ועשו את הדבר הקשה ביותר: הוציאו את הסמארטפון מחדר השינה. ברגע שאתם מתחילים כל בוקר בבדיקת חשבון האינגסטגרם וההודעות שלכם בווצאפ, אתם כופים על עצמכם הרגלים אנטי-יצירתיים שכן המחשבות וה״פקודות״ של אחרים בווצאפ אליכם – יכתיבו מה אתם תעשו.
הסמארטפון והאייפד שלי הורחקו מחדר השינה, וכפי שאתם רואים הוחלפו ביומן שאני כותב, עט נובע, בקבוק מים וספר. אני משתמש ביומן כדי לתכנן מה אני מתכוון לעשות ביום שלמחרת, לעומת העבר שבו הסמארטפון הלחיץ אותי על כל המשימות שנשלחו אליי בווצאפ.
כבו את כל הנוטיפקציות בסמארטפון
ההודעות התמימות האלו שמדווחות לכם על חדשות, ווצאפים, לייקים באינסטגרם, מיילים דחופים או תיוגים בפייסבוק, הן איום אמיתי על כל סממן של יצירתיות. התפקיד של הנוטיפיקציות הוא לגרור אתכן לתוך השירותים השונים, בין אם זה אינסטגרם, לינקדאין ובין אם מדובר בפייסבוק. המודל העסקי של כל חברה בנוי על כך שככל שאתם משקיעים בפלטפורמה יותר זמן – הן מוכרות יותר פרסומות.
ההמלצה שלי היא לכבות את כל הנוטיפיקציות שאתם יכולים. אך אם אתם מתקשים להיפרד מהן, שיקלו להפעיל מצב טיסה מדי פעם או את מצב do not disturb. אלו יבטיחו לכם כמה שעות של רגיעה.
הבטיחו זמן עבודה איכותית על הדסקטופ שלכם באמצעות התקנת FOREST.APP
תוסף הכרום הקטן הזה ידאג לחסום את הכניסה לאתרים הממכרים ביותר כמו פייסבוק או טוויטר. אם העבודה שלכם מרוכזת רובה על הלפטופ או הדסקטופ, התוסף הזה יחסוך לכם זמן רב.
הרעיון פשוט: אתם מגדירים חלון של זמן בו השירותים הממכרים יהיו חסומים, והתוסף ימנע את הכניסה אליהם. תוכלו לעקוב אחרי כמות הזמן שעברה ואם תיתפתו להיכנס שוב לפייסבוק, תופיע אזהרה לכך שהעץ שלכם עדיין גדל ואתם לא רוצים להרוג אותו. כך תוכלו להגדיל את סך הזמן שאתם מקדישים לעבודה ולא להסחות דעת.
כדי להגדיל את כמותם של רגעי יצירתיות בעולם שעושה הכל כדי להסיח את דעתנו, אנחנו צריכים לנקוט בגישה אקטיבית, ולא לחכות ל-״רגעים של השראה״. אני מאמין שבכלים שאני משתמש כאן ומתרגל אותם ביומיום, מצוי המפתח להגדלת הסיכוי שיווצרו גם לכם יותר רגעים שתנוח עליכם המוזה. מקווה שלמדתם מזה.
Comments